MEDIA LIES and the latest protest #j14 #ows #solidarity

dsc_5483

so the media said claimed the protest to be 20,000 people strong, it was, but then 20,000 more people came, and 20,000 more and then more and more…
a better estimate of the number of protestors by the capacity of rabin square would be around 70,000-90,000
as can be seen in this photo:

taken from this tree, and unedited

the rally was less radical then what I’ve heard from the time i was abroad. still, it is impressing that with the media launching open attacks on the movement and Netanyahu trying to open a war in the south, and bringing to the death of an Israeli citizen in the process, people still came out in tens of thousands…

the two best speakers of the night where Dafnie Leef, that with all the criticism everyone has for her, is a great spokeswoman for the movement, and Rabiaa Fahoum (sorry for the probable misspelling) which the latter’s speach is here, hoping for an english translation and a transcript of Leef’s speech soon to be added here…

אני רביע פאהום סטודנט לסוציולוגיה, באוניברסיטת תל אביב. מחר אני אמור לשבת בכיתה, לכתוב את העבודות האחרונות לסיום התואר, לעשות מבחנים – כדי שבתוך כמה חודשים אוכל לצאת ולהתחיל לעבוד.

אבל אני, מחר, לא יכול לחזור ללימודים.

בשבילי, הקיץ לא נגמר. אני הגעתי לעיר הזו מנצרת כדי ללמוד. מאחוריי ארבע שנים ארוכות של ניסיונות למצוא דיור כאן, כל שנה אני עובר את אותו מסע חיפושים. למצוא דירה אחרי דירה, להתגבר על המחירים הגבוהים והעלויות הקשות, וגם להתמודד עם האפליה, עם הקרעים בחברה בישראל, עם אי השיוויון.

ואז בא הקיץ הזה, וצעקנו יחדיו “עד כאן”.

פתאום, עם האוהל הראשון ברוטשילד, החל להיווצר מרחב בו יכולתי להיות. רקמנו שותפות בה יכולתי בפעם הראשונה לקחת חלק, שותף מלא. בלי הצורך לעבור בדיקה ביטחונית, או רקטלית בכניסה. שם בנקודה הזאת, התהוותה מהפכה תודעתית, שאיפשרה היווצרות שינוי אמיתי. לחברה חדשה בישראל.

עתיד שכולל גם יהודים וגם ערבים איפשר את הקמתם של מאהלים בכל יישוב בארץ, וביניהם 22 מאהלים בכפרים ובערים ערביות. מצוקת הדיור, ואצלנו מצוקת הקרקעות, נתגלתה כמצוקה משותפת, בין נצרת לעפולה, בתוך שכונות כואדי אלניסנאס, הדר ומרכז הכרמל, בין הבדווים בנגב לקריית שמונה, ובין שכונת תקווה ליפו, האין זו אותה מצוקה ואותה מהפכה ואותה תקווה. שהתפתחה, כנראה, רק אצלנו, המוחים. ממשלת ישראל ראתה את הקיץ האחרון ונותרה בשתיקתה.

סיפורי האישי מתגמד לעומת סיפורים אחרים. המאבק שלנו הוא מאבק נגד העושק, כי מאחורי כל נעשק – יש עושק. ותתפלאו – מדובר תמיד באותו עושק. מדובר באותו שלטון של טייקונים, שמנצלים את האזרחים בתקופות של עושר, אבל מגלגלים עליהם את העלויות בעת משבר. מאבקנו המשותף הוא מאבק לעתיד אחר, אחד – טוב יותר עבור כל מי שחי פה: יהודים, ערבים, גברים ונשים, חילונים ודתיים.

אנחנו, הסטודנטים, לא יכולים לעבור על זה בשתיקה. אנחנו לא יכולים לחזור ללימודים כאילו הקיץ היה רק עונה חולפת. השנה, האוהלים יהפכו לכיתות. והכיתות יהפכו לקמפוסים, והקמפוסים לערים, ובכל הארץ, הסטודנטים יחזיקו את הקול הבהיר, הברור, שדורש צדק חברתי, לנו, לכולנו, לכולכם. כמו במקומות אחרים בעולם, ציבור הסטודנטים ירעיד את חומות האטימות של הממשלה. ניאבק ביחד לבניית שיח חדש, כלכלה חדשה, ומרחב דמוקרטי אזרחי ושיוויוני, שיכלול את כולנו, ולא האחד על חשבון השני. אנחנו יוצאים מכאן לדרך חדשה, דרך שתהפוך את המדינה הזו למקום שבו פשוט טוב יותר. טוב יותר לחיות, טוב יותר לעבוד, טוב יותר ללמוד.

אני לא באתי לכאן לנאום כערבי. לא באתי רק כדי לספר לכם על המצוקות של האוכלוסיה הערבית. להגיד לכם שגם לנו יש בעיות דיור. שאצלנו אין, למשל, תכניות מתאר לערים ולכפרים, שכל בניה הופכת לבלתי חוקית. שיש עשרות אלפי אזרחים שחיים בלי מים ובלי חשמל – כאן בישראל של 2011, וששכונות שלמות בלוד ורמלה מיועדות להריסה כשלאנשים שגרים בהם אין לאן ללכת. את המאבקים האלה כמו מאבק הדיור צריכים לנהל יחדיו, אני באתי לכאן כדי לעבוד ביחד, אתם איתי ואני אתכם, על אותו עתיד חדש. כדי לספר לכם על האלטרנטיבה שלנו – מדינה שאחראית לאזרחיה. מדינה שמבינה שהזכות לקורת גג היא זכות של כולנו, שהזכות לחינוך טוב, איכותי וחינם היא הזכות שלנו, שהזכות למים, חשמל ושאר מוצרי היסוד במחירים הגיוניים ושווים לכל נפש היא זכות יסוד. שהזכות לרפואה ובריאות טובה ונגישה היא הזכות של כולנו.

הסטודנטים בישראל משלמים על השכלתם יותר מברוב המדינות בעולם. שלא כמו במערב, אנחנו לא מקבלים שום תמיכה – דווקא בתקופה שבה אנחנו מקבלים את ההחלטות החשובות בחיינו. כפי שמערכת החינוך בגיל הצעיר עושקת את חניכיה והוריהם, ומבטיחה שרמת החינוך של הילד תהיה תואמת לרמת ההכנסה של הוריו – כך גם באוניברסיטה. אם אין לך כסף, אין לך סיכוי. אם אין לך כסף, אתה לא שייך. במדינת ישראל, הפוטנציאל שלך הוא גודל הארנק שלך. לא יותר.

ב-2011, ממשלת ישראל צריכה להבין: לכל אזרח ואזרחית יש זכויות. אנו נמצאים במאבק על מדינה לכולנו ולא לעשירים בלבד. עורו. קומו. האבקו. הפגינו. תהיה כאן חברה חדשה, דמוקרטית יותר, צודקת יותר, שוויונית יותר, בה אדם יכול להתפרנס בכבוד, לגור בכבוד, לחיות בכבוד, אנחנו, כצעירים, כסטודנטים וסטודנטיות, לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור לשגרה מחר, ולא נחזור עד שנראה את השינוי מתרחש. אנחנו, בעיקר אנחנו, מוכרחים להמשיך להיאבק למען מדינה אשר תנחיל שיוויון כלכלי, דמוקרטי, מגדרי ואזרחי לכלל אזרחיה, מדינה לכולנו…

BERLIN episode: never going back!

ximg_2194_resize

so i’m going back vary soon…

this is probably my last post from foreign soil for a while…

 

so i’m in berlin, sitting on my gallery level bed in moabit, cant sleep, with gun noises from the other israeli that’s here playing some kill people game, searching for information on the massive  organised attacks of settlers on palestinian farmers and israeli protesters. attacks on which 8 people where hospitalised, and few arrested, none of which are from the attackers. you might have not heard of this because, neither walla ynet nor haaretz, let alone smaller pseudo-news sites reported these events.

i quote the israeli antifa group from FB as they are the closest thing to a news report that can be found at the moment:

“הבוקר הותקפו פעילים פלסטינים וישראלים ע”י מתנחלים בסמוך להתנחלות עטרות. בעל הקרקע אליה הגיעו הפעילים לשתול עצים, הותקף אף הוא על ידי המתנחלים שפתחו לו את הראש ותקפו אף את אשתו. השניים אושפזו בהדסה עין כרם. שוטרים שהיו במקום לא עשו דבר בעוד מצלמות הפעילים נופצו והם הוכו. חלק מהתוקפים היו עם חולצות של המשטרה ואף אקדחי שירות המעידים על כך שהם שייכים למערך המשטרה בעצמם על אף שלא היו בתפקיד. 3 פעילים נוספים אושפזו בבית החולים הדסה עין כרם, ושלושה נוספים נעצרו על ידי המשטרה שלא עצרה אף אחד מהמתנחלים התוקפים על אף שהייתה עדה לכל. מאוחר יותר הגיעו פעילים נוספים למחות על הפוגרום שאירע בצהריים, והותקפו אף הם במכות ואבנים, שוב, על אף נוכחות המשטרה במקום שלא עשתה דבר. באירוע השני 19 אנשים נזקקו לטיפול רפואי, שלושה מהם אושפזו בבית החולים הדסה עין כרם, שוב מספר מצלמות נופצו. מכוניות הפעילים שחנו מחוץ להתנחלות עטרות קיבלו אף הן יחס מהתוקפים ששברו את שמשות הרכבים, ניפצו פנסים ופינצ’רו גלגלים.”

more on this later when more info will be available…

 

 

back to happy travel blogging,  a general note, you might have noticed that most of mypost, but especially the berlin ones are architecture photo’s, and i know most of you dont care for that, well heres some quick explanation…

friends: most of them dont care for photos on the internet…

graff: berlin is so full of it, it becomes noise, handful of interesting things, and no will to photograph it, exept for panel pieces, but why would i post that?

show: too busy moshing

food: too lazy

architecture: im staring at it for far too long, why wont i photograph it for my crap for memory

life: too busy wasting it to stop and photograph

 

anywho: flix!